פסק-דין בתיק ת"ק 9856-07-12

מבוא

1.                   לפניי תביעת כספית נזיקית של מר דהן יעקב (להלן: "התובע") בגין נזקי רכבו כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 06.01.12 (להלן: "התאונה"), וכן בגין נזקים לכלי נגינה שהיו ברכב בזמן התאונה (להלן: "כלי הנגינה").

2.                   אין חולק כי התאונה אירעה כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעים ברכבו של התובע, כאשר הנתבעים אינם כופרים בחבותם לפצות את התובע על נזקיו כתוצאה מהתאונה, והמחלוקת בין הצדדים היא בשאלת גובה הנזק.

3.                   לציין כי בעקבות דרישת התובע מהנתבעים לפיצוי בגין נזקיו, שולם לו הסך של 44,793 ש"ח, והוא תובע כאן את יתרת נזקיו שלא שולמו לו על ידם.

4.                   אין מחלוקת בין הצדדים כי בעקבות התאונה, הוכרז הרכב כעל "אובדן כללי".

5.                   התביעה שלפניי מתייחסת לפרטי הנזק הבאים:

א. הפרש שרידים בסך  1,316 ש"ח.

ב. הפרש שכר טרחת שמאי בסך 240 ש"ח.

ג. הפרש כלי נגינה בסך 22,612 ש"ח.

ד. הפסד זמן, ריצות וטרטורים + ימי עבודה + בולים בסך 1,000 ש"ח. 

סך כל תביעת התובע   -    25,168 ש"ח . 

6.                   הנתבעים טוענים כי, הסכום הנדרש בגין שכ"ט שמאי הינו גבוה ואינו מידתי, וכי בהתאם לפסיקת בתי המשפט, שכ"ט מקובל בתחום זה נע בין 400-500 ש"ח. 

7.                   הוסיפו הנתבעים וטענו כי, התובע לא הוכיח את ראשי הנזק המצוינים בסעיפים ג' ו- ד' הנ"ל, בדבר שויים של כלי הנגינה שלו, וכן עבור הפסד זמן, ימי עבודה וכו'.

8.                   לטענת הנתבעים, הנתבעת 2 שילמה לתובע עבור נזקיו הישירים, ויש לראות בסכום ששולם כסופי, ובכך להורות על דחיית התביעה על הסף.

דיון והכרעה

9.                   לאחר שמיעת הצדדים ועיון בחומר הראיות, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל, באופן חלקי, ולהלן אנמק. 

10.               לכתב התביעה צירף התובע חוות דעת שמאי מטעמו (להלן: "חוות הדעת"), בדבר הנזקים שנגרמו לרכבו, כתוצאה מהתאונה. בהתאם לאותה חוות דעת, ערך שרידי הרכב, שכאמור הוכרז כאובדן כללי, הינו 8% מערכו, ביום התאונה, בסך של 3,096 ש"ח. השמיא של התובע לא נימק על בסיס מה הוא קבע אחוז זה, והסתפק בקביעת אחוז באופן כללי. מנגד, צירפו הנתבעים חוות דעת נגדית מטעמם (להלן: "חוות הדעת הנגדית"), בה נטען כי שווי שרידי הרכב הינו 12% מערך הרכב "כמקובל בשוק", בסך של 4,412 ש"ח.  גם השמאי של הנתבעים לא פירט לפי מה קבע כי שווים הינו 12% מערך הרכב, והסתפק בקביעה כללית כי כך "מקובל בשוק", כהגדרתו.

11.               לאור השוני בממצאי שתי חוות הדעת הנ"ל, לעניין שווי שרידי הרכב, אשר נקבעו באופן כללי, ללא כל תימוכין, אני מעמידה, על דרך האומדנא, את שווי שרידי הרכב ביום התאונה ב - 10% מערכו המחושב. לציין כי הן התובע והן הנתבעים הסכימו בחוות הדעת מטעמם, כי שווי הרכב נכון ליום התאונה הינו בסך של 36,765 ש"ח. על כן, ובהתאם לקביעתי הנ"ל, ערך שרידי הרכב ביום התאונה עמד על סך של 3,676.5 ש"ח.  אי לכך, על הנתבעות לפצות את התובע בסך של 735.5 ש"ח כהפרש בגין שרידי הרכב.

12.                איני רואה מקום לפסוק פיצוי נוסף לתובע בגין שכ"ט שמאי, ככל והסכום שנפסק, בסך של 1,500 ש"ח, הינו סכום מתאים ומידתי לבדיקת השמאי שבוצעה בעניין עסקינן.